מים נושקים למים מאת סמי מיכאל

הוצאת עם עובד

 

החדשות של היום נפתחו בהודעה העצובה כי הכנרת הגיעה לקו האדום התחתון. רצה המקרה ובדיוק אתמול חזרנו מיום בילוי בכנרת, ואכן, נוגע ללב היה לראות את הכנרת היפיפיה שלנו הולכת ומתרחקת מהחוף. אפשר לראות בקלות לאן היא הגיעה בימים טובים יותר, ולאור החורפים השחונים שעברנו, מתגנב ללב החשש שמא ימים אלו לא יחזרו יותר. החלטנו החלטה משפחתית - לחשוב על הכנרת בכל פעם שפותחים את המים. ההרהורים הנוגים הללו בדבר משבר המים, תוך כדי נסיעה בין נופי הגליל, העלו בי מראות מתוך ספרו הנפלא של סמי מיכאל "מים נושקים למים".

הספר מגולל את סיפורו של יוסף, עולה חדש מעירק הנשכר לעבוד ברשות המים. תפקידו לבצע מדידות במעיינות חבויים ונחלים שוצפים, ממש על הגבול עם סוריה. במקביל לעבודתו המסוכנת, פוגש יוסף שתי בחורות. הוא מתאהב בסמדר מלאת החיים אך נישא לבסוף לאינה העדינה. במהלך העלילה הולכת ונחשפת העובדה כי כמעט כל הדמויות מסתירות סוד: לאלי, שותפו של יוסף, סוד כמוס הקשור באחותו; לאינה סוד המעיב על יחסיה עם יוסף; אביה של אינה, יעקב, עבד בשירות המדינה ומעשיו חסויים, וסמדר מסתירה עובדה הקשורה בבנה.  

המים הם המוטיב המוביל את הספר. הם נמצאים בשמות הפרקים  (מים תפלים, מים עכורים, מי כשפים...) וכמעט כל עמוד בספר כולל תיאורי-קסם הסובבים סביב מים. "באפו עלו ריח המים השקופים וקטורת הזעתר הרענן. הוא עקב אחר גרגירי החול המפזזים במוקד הנביעה. הם רוקדים כך, הירהר, יומם וליל, מן הסתם מאות אלפי שנים, קודם שעלה המין האנושי על במת ההיסטוריה. "

המים של סמי מיכאל זורמים, שוצפים, קרים, צלולים, מרווים, מתנפצים, תוססים, נבלעים... באמצעות תיאוריו הנפלאים אפשר ממש להריח אותם ולחוש את קרירותם על פנים מלוהטות; "אבן התל השחורה הגירה מים צלולים. יוסף התהפך ולגם בכפותיו מן המים השקופים. לרגע היה היער העבות עוצר את נשימתו, ודממה רווית מתח רבצה בין הגזעים האיתנים."

אך המים יכולים להיות גם מאיימים ומאבק האדם באיתני הטבע כמו מצוייר ביד אומן; "הזרם הגולש על הבטון הפיק לחש כחיה המלקקת את עצמה. המים צמחו מהעלטה ואבדו מאחוריהם באפלה קפואה. באוויר עמד ריח של בדידות ומווות. ברד מעורב בגשם התעלל בתנוכי אוזניהם."

סמי מיכאל מיטיב לתאר את יוסף כעולה חדש, המחפש את מקומו בחברה הישראלית המסובכת, לצד דמויות מרתקות לא פחות. מבעד לתיאורי הנוף והמים נרקמת עלילה דרמטית וכאובה של אהבה ומסתורין, אשר מגיעה לשיאה בעמודים האחרונים של הספר ואינה מאפשרת לקורא להניח את הספר מידו.

ובימות הקיץ החמים, אל מול מציאות של כנרת מיובשת, נחלי אכזב ומעיינות חנוקים, לא נותר אלא לקרוא את הספר המצויין הזה, לשתות בצמא את התיאורים הנפלאים, לעצום את העיניים ולדמיין - מים. הרבה הרבה מים.

נכתב על ידי יעל אורנן/ הרשימה התפרסמה בעיתון "קו למושב"